אני רוצה לשאול אותך היום שאלה שאולי אף פעם לא שאלת את עצמך באמת.

לא מה הגודל של האיבר שלך,

לא אם הוא עומד מספיק חזק,

לא כמה זמן הוא מחזיק,

ולא אם הוא "מתפקד" כמו שאתה רוצה.

אני רוצה לשאול אותך – איזו מערכת יחסים יש לך איתו?

כי כמעט לכל גבר שאני פוגש יש שם סיפור.

השוואות, בושה, גאווה, פחד, ציפיות, טראומות, אכזבות

האם הוא גדול מספיק? יפה מספיק?

עקום מידי?

האם הוא יעמוד כשאני רוצה?

האם הוא יישאר עומד?

האם ישפוך לפני שרציתי?

מה הפרטנרים/יות שלי חושבים עליו?

ומה זה אומר עליי כגבר אם ברגע מסוים הוא לא עושה את מה שאני מצפה ממנו?

או אולי מה שהצד השני מצפה ממנו?

וזה לא רק בראש שלנו.

במחקר גדול ומייצג שנערך בארה"ב, בערך אחד מכל חמישה גברים דיווח שהוא לא מרוצה מגודל איבר המין שלו. 

מחקרים אחרים מראים שחוסר שביעות רצון מאיבר המין קשור גם לפחות פעילות מינית, ושדימוי חיובי יותר של איבר המין קשור לתפקוד מיני ולשביעות רצון מינית טובים יותר.

אבל אני חושב שיש כאן משהו עמוק אפילו יותר.

ראשית חשוב להבין שזו לא אשמתנו, זו החברה הטבואית שבה גדלנו ובה אנחנו חיים.

הרבה מאיתנו גדלו להתייחס לאיבר המין שלנו כאילו הוא מכשיר שצריך לספק ביצועים.

שיעמוד, שיחזיק, שיחדור, שיענג מלאאא, שיגמור בזמן הנכון, שלא יאכזב אותנו, שאתגאה בו.

ואז, כשהוא לא עושה את מה שאנחנו רוצים, אנחנו כועסים עליו.

לפעמים אפילו שונאים אותו.

במסע "גברים חיים תשוקה", עברנו טקס טנטרי מרגש שנקרא חניכה ללינגם.

כמה משפטים ששיתפו בקבוצה שריגשו אותי עד דמעות:

"זה שינה לי את כל המיניות שלי. הפסקתי לדרוש ממנו והתחלתי להבין שהוא איבר של אהבה"

"הייתי עם בת הזוג ופחות חשבתי על יעמוד לא יעמוד, הייתי פחות בלחץ והיה הרבה יותר עונג ונוכחות"

"כל הפרספקטיבה שלי משתנה אחרי 53 שנות חיים"

וגבר אחר אמר:

"אני לא מאמין כמה שנים התייחסתי אליו ב- abuse"

והמשפט הזה תפס אותי.

כי כמה מאיתנו באמת נוגעים באיבר המין שלנו באהבה?

לא כדי לגרום לו לעמוד חזק ומהר

לא כדי להגיע לאורגזמה ולשפוך

לא כדי לבדוק שהוא עובד,

פשוט לפגוש אותו!

בטנטרה משתמשים במילה לינגם.

שזה מדהים בעיני –  מטה של אור, שרביט של קסם.

איבר של אהבה.

ועכשיו אני רוצה להציע לך משהו שאולי ירגיש בהתחלה קצת מוזר.

בפעם הבאה שאתה לבד, תחזיק לרגע את איבר המין שלך ביד.

בלי לעשות איתו שום דבר.

תנשום,

תסתכל עליו,

ותבדוק מה עולה בך.

גאווה? מבוכה? שיפוט? אכזבה?

אהבה? ריחוק?

ואולי אפילו תגיד לו בשקט: 

אני לא צריך ממך כלום עכשיו,

אתה לא צריך להוכיח לי שום דבר,

אני מקבל אותך כמו שאתה,

אתה חלק ממני,

אתה איבר של אהבה.

ותנשום 5 נשימות מלאות לבטן, תוציא אנחה טובה בקול.

ואני גם מציע לתלמידים שלי לקרוא לו בשם, כן כן…זה חזק, תנסו.

אני יודע. זה יכול להישמע מוזר. 

נעים מאוד רוננושש 🙂

אבל תחשוב כמה שנים אנחנו מצפים מהאיבר הזה לתפקד בשבילנו, וכמה מעט לימדו אותנו פשוט להיות איתו.

ואני רואה שוב ושוב מה קורה לגברים כשהיחסים האלה מתחילים להשתנות.

כשהלחץ יורד,

כשהבושה מתרככת, כשחובת ההוכחה מתרככת,

כשהמלחמה בגוף נפסקת.

המיניות יכולה להפוך ממשהו שאנחנו מבצעים, למשהו שאנחנו מרגישים.

ואולי זו אחת החניכות החשובות של גבר:

להפסיק למדוד את הגבריות שלו דרך איבר המין שלו,ולהתחיל לאהוב דרכו.

באהבה,

רוני

052-4344684